בוודאי שמתם לב שכל מאמרי מסתכמים במשפט "שימרו על הקפיטל שלכם. אל תחזירו כסף לשוק". הסיבה לסיום "הדרמטי" לכל מאמר הוא על-מנת להזכיר לי להתנהל באופן עסקי ומקצועי עם הקפיטל, נכס הבסיס.
שכן כשמו כן הוא, הבסיס להתנהלות העסקית של הסוחרים לייצור כסף. זהו המפעל עצמו, המסגרת לייצר כסף. המכונות נמצאות בתוכו, תוכנות מסחר, ידע לסחור, משמעת, קריאת מחיר וכד'. הכל בתוך הבסיס שנקרא נכס בסיס.
ללא הקפיטל איתו סוחרים, אין אפשרות לייצר כסף.
על פניו כמעט מובן מאילו. ירידה מעט לעומקו של המשפט האחרון מעלה מספר שאלות:
· כמה כסף צריך להפקיד בנכס הבסיס לראשונה?
· האם יש הגיון לסחור עם כסף שאסור להפסיד?
· אם סוחרים מבינים שללא נכס בסיס אי אפשר לייצר כסף, מדוע הם מסכנים כמות גדולה ממנו?
· מדוע סוחרים (בעיקר בתחילת הדרך) מסכנים 6%-8% ויותר בכל עסקה?
· מדוע אין מלמדים בשיעור הראשון של כל קורס מסחר (ולא רק במט"ח) את עקרון "המינוף היחסי"?
· למה סוחרים לא רוצים ללמוד את נושא המינוף?
· איפה לעזא... המקצוענות?
· והאם, גם פה, יש גורמים מנטאליים או פסיכולוגיים שמשפיעים על ההחלטות?
בואו נתחיל בהגדרת המונח "נכס בסיס" (= קפיטל).