יום ראשון, 29 בינואר 2012

סקירת שווקים לשבוע שמתחיל ב-30.01.12

שבוע טוב לכולם,

הבהרה, נשאלתי מדוע הסקירה מתחילה בחלק פנדומנטלי והאם אני סוחר לפיו?
התשובה הפשוטה לחלק השני היא לא. אינני סוחר לפי הודעות, חדשות או ניתוח פנדומנטלי. סוחר רק לפי גרפים נקיים. הגרף, לדעתי, ממצה את המחיר ואת הסיפור מראש.
החלק הפנדומנטלי נועד לתת את התחושה למה הגרפים כך. הסדר הפוך. הגרפים מספרים את הסיפור, הפרשנות פנדומנטלית.

ולחלק הפנדומנטלי,
גלובס שינו את כותרת המשנה בכתבה זו לפחות פעמיים (למיטב ידיעתי). הבעיה כמובן אינה בגלובס, הבעיה באירופה. החלפת הכותרת "מאכזבה" ל-"חלה התקדמות משמעותית במשא ומתן" מתמצתת את מהות הבעיה. אמון.
בשוק פיננסי אמון הוא המטבע שעובר בין סוחרים/משקיעים, אחד מאמין שיעלה והשני שירד. הכל נעשה באמון. כאשר האמון נסדק משקיעים נוהגים לעצור את ההשקעות (ואז מתחילים דשדושים וירידות) וסוחרים בוחרים להתנהל כמכונות טרף. בכל מקרה באמון נמוך המצב רע.
היוונים אומרים שיצאו מהמשבר אוטוטו והאירופאים (כפי שמצוטט בפסקה האחרונה) לא מאמינים. הנציבות האירופאית מבקשת שליטה על ההוצאות של יוון או שיוון תוצא מהאיחוד. מצבם של היוונים "לא נחמד".
עדיין האופטימיות פושה בשווקים על רקע השמועות להסדר ביוון והיורו מתחזק.

פילוסופיה על קצה המזלג: חלק מהדתות המונותיאיסטיות (כולל יהדות) מאמינות שכולנו קשורים יחדיו. כולנו "אחד" בלי המירכאות. אחד One. כולנו לא רק קשורים אלא כולנו חלק מאותה יצירה שנקראת הבריאה. מה זה קשור?
אם מדינה A הנפיקה חוב ומדינה B קנתה אותו, הן קשורות. אם מדינה B הנפיקה גם היא חוב, הרי שבמציאות היא מכרה גם חלק מהחוב של מדינה A מעורבב קלות עם חובה שלה עצמה למדינה C.  וכן הלאה. כלומר מדינה C קשורה גם למצבה של מדינה A למרות שלכאורה אין בניהן קשר כספי.

יום ראשון, 22 בינואר 2012

סקירת שווקים לשבוע שמתחיל ב-23.01.12

שבוע טוב לכולם,

את הקריאה להוסיף צעדי צמיחה ולא להסתפק רק בצעדי צנע מוגזמים ביטאה בחן רב הגב' כריסטיאן לגארד, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית (IMF). המסר, שנכתב גם בבלוג מזה כחודש, יצא השבוע גם מפגישת 20 הכלכלות הגדולות בתבל (G20).
במקביל לאמירה, קרן המטבע הבינלאומית הגדילה את קרן ההלוואות שלה ל-500 מיליארד דולר.
ה-G20 היטיבו לדבר בדיפלומטיות: אירופה צריכה לדאוג לבעיותיה לפני שאנחנו נעזור לה.
האם אירופה משתפרת? אולי.
אפשר לראות ניצנים חיוביים עבור אירופה בהנפקות האג"ח של ספרד שירדו מתחת לאזור ה-5% ואפילו פחות (כלל אצבע, מעל 7% הכלכלה תתקשה להחזיר את החוב). יון גם מכרה חוב (סליחה אג"ח) מתחת ל-5%.
אם כבר מדברים על יוון, חדשות טובות. בעלי החוב הפרטיים מתקרבים להסכמה עם הממשלה על החלפת פירעון החוב הקיים בחוב רחוק שהיקפו קטן ב-50%. כלומר הנושים מוותרים על 50% מחובם תמורת דחיית החוב. יש לזכור, העסקה טרם נחתמה...
פה מגיע "אבל" גדול. אבל אירופה אינה היורו. איך התקבלה המסקנה?... התשובה בסקירת יורו/דולר.
למעשה אנחנו רואים חדשות טובות יותר, או שמא נאמר עדיפות, מארה"ב מאשר מאירופה שניראת מתקדמת לעבר מיתון.

דאו-ג'ונס עבר בגאון ועוצמה את 12,700 מתקרב לשיא האחרון 12,750. חציה של האחרון תקרב אותנו לשיא ממאי 2011 של 12,800.
אומנם ההיקפים (volume) אינם גדולים בשווקים, סימן לחולשה, אבל אי-אפשר להתווכח עם עליה נחושה. גודל הנרות גם אינו גדול יחסית לממוצע, סימן נוסף להתקדמות בריאה טכנית שאינה פנדומנטלית.

יום ראשון, 15 בינואר 2012

סקירת שווקים לשבוע שמתחיל ב-16.01.12

שבוע טוב לכולם,

אני חובב דרמות. כן, לדעתי להיות קול (cool) זה כל-כך העשור הקודם. מעט דרמה מביאה טעם לחיים. בעיקר אם היא של מישהו אחרי.
מהות הדרמה בגילוי "הפתעה" לגיבור או גיבורת הסיפור, בה בשעה שכולנו (קוראים, צופים) מודעים להפתעה שהולכת לחבוט בראש הדמות ואולי לשנות את קו העלילה. המוזיקה וזווית הצילום מעצימים את הרגע... ואז הוא מגיע.
(מה גם שבגלל שכולם בדרמה אני ניראה יחסית cool...)
קחו לדוגמא הורדת דרוג ה-S&P של תשע מדינות בגוש היורו וצרפת בראשן. השוק כבר הפנים וגיבש את ההורדה עוד מיום שהסוכנות הזהירה על כוונתה ב-9 לדצמבר. פתאום, בימים האחרונים, כולם מייללים איך לא ראו כיצד הפתיעה סוכנות הדרוג עם ההודעה.
בלי קשר להודעה. המצב באירופה רע. עד כדי כך רע שמדברים בגרמניה בריש-גלי על "עידוד" יוון לעזוב את הגוש (כאילו שזה יעזור).
מסתמן שהציון הנמוך שקיבלה אירופה באופן רשמי מה-S&P, אולי תניע מהלכים שיוציאו את האירופאים משלוותם הלא מובנת. אולי סופסוף יבינו את הצורך לתמרץ עצמם בהדפסת כסף/אג"ח כדי להזרים כסף בעורקי הכלכלה. כבר אמרנו לא מספיק רק צעדי צנע צריך תמרוץ במקביל.
ושלא תבינו לא נכון,  בינתיים לא הייתי לוקח לונג על היורו...
מי הבאה בתור בקופת החולים של ה-S&P? יפן, ככל הנראה.

דאו-ג'ונס, בסקירה הקודמת ציינו שאזור 12,300-12,400 מהווה נקודת ציון בדרך למעלה של מדד. ביום שישי הודפס שם PB לכיוון מעלה הגדול ב-40% מהממוצע של 13 נרות קודמים. ניתן לומר בביטחון יחסי (אין ערבויות במסחר, זוכרים?) שפנינו מעלה. נראה כאילו המחיר "התיישב" על אזור תמיכה זה.
כלומר השוק האמריקאי מממש התנתקות מהמצב באירופה.
אם המשך עליות, אזי התחנה הבאה בשיא הקודם 12,760. אם נחזור לירידות, התחנה למטה תהיה אזור 11,900-12,000.

יום ראשון, 8 בינואר 2012

סקירת שווקים לשבוע שמתחיל ב-09.01.12

שבוע טוב לכולם,

מתחילים שנת מסחר חדשה. כמו בכל שנה, ב-1.1 אני עני. קדימה נלך לעשות כסף.
פותחים מחשב וראו איזה פלא, השוק עדיין כאן. לפחות בתחזית אחת צדקתי winking.
כעת בלי הציניות, שמעתי רבות ב-3 שבועות האחרונים מסוחרים שאינם מבינים מדוע לא כדאי לסחור ושחבל לפספס הזדמנויות.
אחד ההסברים נעוץ ביתרון שלנו כסוחרים מהבית, קטנים, סרדינים לא משמעותיים מול ים הכרישים ששוחה שם להחליט מתי אנחנו סוחרים. כש-ים השווקים הופך לאגם דלוח אני מעדיף לעמוד בצד.

המחזורים (volume) אמורים השבוע לחזור לעצמם ועימם הבעיות והאתגרים העומדים בפני הכלכלה העולמית.
אירופה עדיין שקועה עד צוואר בחובות. כולם מאשימים את כולם במצב אבל אין כוח מרכזי שיוציא את העגלה מהבוץ. בארה"ב הכוח הוא הפד וליתר דיוק מנהיגו ברננקי. באירופה, הגרמנים מתנגדים להדפיס כסף חדש לתוך המערכת מה שיוצר לחצי אשראי קשים.
הסבר קצר: כדי לצאת מחוב יש לבצע שני מהלכים מקבילים, האחד לקצץ בהוצאות, כמו תוכניות הצנע של ספרד ויוון. מאידך חייבים להחזיר את ההשקעות לשוק, עדיף בתשתיות. את האחרון מבצעים על-ידי הדפסת כסף. מה ההיגיון? פעילות במשק יוצרת פעילות נוספת המאפשרת גביית מיסים, מה שבסופו מאפשר החזר חובות.
אירופה עושה רק קיצוצים, חלקם על גבם של גופים פרטיים. אלו יהססו בפעם הבא שמישהו יציע להם איגרות חוב. הם יודעים שבאירופה מותר לממשלת לקצץ בחוב (תספורת) ואין פוצה פה ומצפצף.
מרקל את סרקוזי צריכים לתכנן יציאה מהחוב ולא רק ריסונו (עונש למדינה ששיעור חובה גדול מ-3% מהתל"ג).
בנוסף זיכרו, בחצי שנה הקרובה אירופה צריכה להחזיר חובות בסך 519 מיליארד יורו...
פלא שהיורו/אוסטרלי נמצא בשפל כל הזמנים.
מצידו השני של האגם הענק, ארה"ב מסמנת פתיחה מעניינת לשנה עם נתונים על הגדלת המשרות במשק והקטנת האבטלה. מאידך מישהו בשווקי וול-סטריט לא מתרשם. על-כך בניתוח. מה גם שברננקי וחבריו קוראים ללא הרף לעזרה שנחוצה בשוק הדיור האמריקאי. ניראה שידידנו המזוקן נשאר המבוגר האחראי היחידי שם בערבות הקאובויים.

תישארו לסוף הסקירה... ציינתי שם שערורייה משעשעת rolling on the floor

יום ראשון, 1 בינואר 2012

אנחנו והמכונות, מי הגולם?

סוף.
סוף השנה האזרחית.

השינוי הגדול ביותר בעולם המסחר מתרחש מתחת לפני השטח. לא רבים שותפים לו, מעטים עוד פחות משתלבים בו ועוד פחות מעטים ממש מבינים את השינוי והשלכותיו.
לכן לא במהרה השינוי... ישתנה חזרה. הם פה להישאר. להרבה זמן. הטרנד החל.
בעקבות השינוי, אתם ואני זן נכחד. אינני צוחק. מישהו טורח להכחיד אותנו בעודנו סוחרים.
אנחנו (הסוחרים) הבעיה הקטנה. השינוי הזה, הספציפי, יביא להכחדת הכלכלה כפי שאנחנו מכירים אותה.
השינוי מביא לרעידת אדמה ש-2008 תראה כמו עוד טיול בפארק והמשבר האירופאי כמו משחק תופסת בין חברים.
אלא אם כן מישהו יהיה גיבור ויתעורר...

כן, מה שתקראו ישמע אולי פשטני. 
כן, תחשבו שהכותב דרמטי והוזה. 
מבחינתי בסדר, בדרך כלל אלו שמתריעים על סכנות לחברה מוגדרים בתחילה כהוזים.
רק תזכרו, לא תוכלו לומר "לא ידענו. מאיפה זה הגיע?".

דמיינו את הסרט האחרון של שליחות קטלנית או עדיף מטרקיס (matrix).
בני האדם בעמדת נחיתות ואפילו במיעוט מספרי מול המכונות. מכונות שלכאורה שהם עצמם יצרו. המכונות למעשה שולטות במציאות ומכתיבות לבני האדם את סדר החיים או הכיליון. כן, הגולם שקם על יוצרו מחליט בשלב מסוים שיוצרו נחות משמעותית ממנו ומחליט להפטר ממנו.
ממש כך, המכונות קוצרות את בני האנוש לתועלתן. ואנחנו, האנשים, נראים כאחרוני התרנגולות בלול פרגיות למאכל (לאנרגיה ב-matrix).
או אז, בהוליווד כמו בהוליווד, מגיע הגיבור שלנו. בד"כ הוא לא רוצה בכלל להיות גיבור, אלא להמשיך לחיות את חייו במאורה החמימה והנוחה שהמציאות מכתיבה לו. אותו גיבור, שהנסיבות "הכריחו" אותו להפוך גיבור, מתחיל מעמדת נחיתות, פוצח במאבק במכונות עד שמגיעה נקודת ההיפוך (tipping point) בה הוא מצליח להפוך את המציאות על פניהן של המכונות.
האם נגיע בכלל לנקודת ההיפוך? יותר מאוחר.