שלא ימכרו לכם סיפורים, או – מה שאסור לכם לדעת

בוודאי שמתם לב שכל מאמרי מסתכמים במשפט "שימרו על הקפיטל שלכם. אל תחזירו כסף לשוק". הסיבה לסיום "הדרמטי" לכל מאמר הוא על-מנת להזכיר לי להתנהל באופן עסקי ומקצועי עם הקפיטל, נכס הבסיס.

שכן כשמו כן הוא, הבסיס להתנהלות העסקית של הסוחרים לייצור כסף. זהו המפעל עצמו, המסגרת לייצר כסף. המכונות נמצאות בתוכו, תוכנות מסחר, ידע לסחור, משמעת, קריאת מחיר וכד'. הכל בתוך הבסיס שנקרא נכס בסיס.

ללא הקפיטל איתו סוחרים, אין אפשרות לייצר כסף.

על פניו כמעט מובן מאילו. ירידה מעט לעומקו של המשפט האחרון מעלה מספר שאלות:

·         כמה כסף צריך להפקיד בנכס הבסיס לראשונה?

·         האם יש הגיון לסחור עם כסף שאסור להפסיד?

·         אם סוחרים מבינים שללא נכס בסיס אי אפשר לייצר כסף, מדוע הם מסכנים כמות גדולה ממנו?

·         מדוע סוחרים (בעיקר בתחילת הדרך) מסכנים 6%-8% ויותר בכל עסקה?

·         מדוע אין מלמדים בשיעור הראשון של כל קורס מסחר (ולא רק במט"ח) את עקרון "המינוף היחסי"?

·         למה סוחרים לא רוצים ללמוד את נושא המינוף?

·         איפה לעזא... המקצוענות?

·         והאם, גם פה, יש גורמים מנטאליים או פסיכולוגיים שמשפיעים על ההחלטות?

בואו נתחיל בהגדרת המונח "נכס בסיס" (= קפיטל).

נכס הבסיס הם הכספים הנמצאים עכשיו בחשבון המסחר האמיתי שלכם בקיזוז סיכון הטריידים הפתוחים. לא חשוב אם הרווחתם או הפסדתם, נכס הבסיס הוא מספר הדולרים, שקלים ,יורו (מחקו את המיותר) הנמצאים בחשבון הברוקר שלכם ברגע זה.

הכלל הראשון הבסיסי שלא מספרים לכם בנוגע לכסף שנמצא בחשבונכם הוא פשוט... הפקידו כסף שאתם יכולים להרשות לעצמכם להפסיד.

אין להפקיד בחשבון מסחר כספי חסכונות מכל סוג שהוא. אם הקצתם כספים עבור נסיעה לחופשה בתורכיה, ובמילא הפוליטיקה לא מאפשרת, זהו כסף שניתן להפקיד. אל תפקידו כסף המיועד למטרות מחייה או חסכון.

ברור לגמרי שלעולם, אבל לעולם, אין לקחת הלוואות או כסף מחברים ומשפחה כדי לסחור (מה גם שזה לא חוקי).

בנוסף, אל תפקידו כסף שבני הזוג אינם מסכימים. מערכות היחסים שלנו חשובות יותר מההפסד הבא.

העומסים המנטאליים המופעלים על מי שסוחר בכסף שאינו יכול להרשות לעצמו להפסיד הם אדירים ומבטיחים הפסד מהיר. הנה תוכנית שיווק פשוטה לברוקרים עושי השוק. או שמא...

מדוע מי שמלמד לא מדבר על הכלל הידוע הזה? התשובה מסתתרת ...

האמת ניתנת להיאמר, חישוב מינוף בעסקה הוא גורם מכריע להצלחת סוחר לאורך זמן בעקביות לפחות כמו אסטרטגיות כניסה ויציאה. כבר כתבתי במאמר אחר שלימוד ותרגול כניסות ויציאות מהוות רק 20% מההצלחה של סוחר. 20% נוספים, חשובים באותה מידה, תלויים בניהול הכספים, נכס הבסיס  Money Management = MM.

הכל בנוי סביב עקרון מתמטי פשוט, "מינוף יחסי" או "סיכון יחסי". אין לסכן בכל טרייד נתון יותר מ-2% (למתחילים מומלץ לרדת למינוף של 1% ונמוך יותר מסיבות נוספות שאין זה המקום לפרטן). שימו לב, אנחנו מנהלים את הסיכון ולא את הסיכוי להרוויח.

קחו אקסל ותשתעשעו עם המספרים. סיכון של 2% יאפשר לסוחר רצף של 17 הפסדים רצופים בטרם יגיע להפסד 30% מהחשבון הכולל. שוב, איננו מסתכלים על הרווחים, אנו מנהלים סיכון. סיכון הוא הגורם היחיד הנמצא בשליטתנו. השוק מחליט על רווחים וגובהם.

טיפ: אם הפסדתם 30% מנכס הבסיס, עצרו. הפסיקו לסחור. אתם עושים משהו שאינו נכון.

האינטרנט מלא במאמרים כיצד לחשב 2% סיכון בעסקה בהינתן הצמד, גודל הסטופ-לוס ונכס הבסיס. כמו-כן, קיימות מערכות ואתרים שמחשבים אוטומטית  את הסיכון לטרייד בצמד ספציפי.

עם זאת, יש להקפיד על דבר אחד, תמיד המינוף יהיה זהה ולא להעלותו בשנה הרווחית הראשונה. תשאירו גורם אחד במסחר קבוע (מינוף).

בחלק הנפשי, שארית ה-60% בסיבות להצלחת סוחר, קשה לשמור בהתייחסות קבועה.

הערת בינים: סוחרים רבים מסבירים שהם מתייחסים לנושא הסטופ-לוס עם מספר קבוע. לדוגמא, כל טרייד עם 45 פיפסים S/L. ועל זה אומר, השוק לא מכיר אתכם. המחיר והגרף הם קובעים את הסטופ הנכון.

כאשר המינוף מדוד ונמוך (0.5% או 1%) סוחר נשאר רגוע ואדיש להפסד תוך כדי עסקה (Drawdown) וגם להפסד העסקה כולה. חלקכם יאמרו "אדיש זה לא כיף", התשובה לכך "מי אמר שמסחר צריך להיות כיף?". מסחר צריך להניב רווחים. נקודה. סוף.

מסחר איננו לונה פארק או מכונת הימורים, למרות שאני מכיר כמה וכמה חברות שהרוויחו מיליונים מהימורי סוחרים. מסחר הוא מקצוע. מרתק.

מינוף מדוד ונמוך מחזק לאורך זמן את חוסנו הנפשי של הסוחר.

מה קשורים אחוזי סיכון למצבו הפסיכולוגי של סוחר?

ניקח מצב בו סוחר חווה הפסדים בחשבונו, סוחר שאינו משתמש בעיקרון "המינוף היחסי" אלא ממנף בעקביות את עסקאותיו ב-40 פיפס סטופ-לוס שכל פיפס שווה דולר. רצף ההפסדים כבר הסב נזק של 25% לחשבון.

חברינו מרגיש צורך עז להחזיר את הכסף ("להחזיר" = רעה חולה). עכשיו ומהר. מהצד קל לראות שהחלק הנפשי מוביל, לחץ להרוויח, ולא החלק המקצועי, האם יש סט-אפ?

לאחר חיפוש קצר בגרפים נמצא סט-אפ (setup) והטרייד כבר במערכת. סטופ של 40 פיפס כרגיל אך בשינוי "קל", מינוף בן $3 לפיפס במקום $1. פי שלוש (x3). הוא חושב "רק תן לי 60 פיפסים בטרייד הזה ($ 180)".

בתחילה הטרייד פוצח ברווח. הנה 10 פיפס, תוספת של $30 פוטנציאלים לחשבון. חברינו חושב "מה שהרווחתי בטרייד הקודם עם 35 פיפס קורה פה ב-10 פיפס". הדקות נוקפות והטרייד עובר לאדום. מינוס 20 פיפס. לידידנו מתהפכת הבטן, הרגשה פיזית לא פשוטה. "$60 פחות בחשבון, מה יהיה? הפסד הרבה יותר גדול ממה שחשבתי (שאני רגיל), אולי אסגור את העסקה?" אחרי סבב נוסף של הזעה, הוא סוגר את הטרייד. מה שקורה אח"כ פחות חשוב לנושא המאמר וחשוב מאוד להחלשת הפאן המנטאלי של ידידנו הסוחר.

לפני שאמשיך, מישהו מזהה את עצמו בסיפור הקודם? מישהו מספיק כנה להרים יד? היושר או הכנות, פנימה עם עצמנו, הם מגן הסוחרים.

שקט מנטאלי היה מאפשר לסוחר ליישם את התוכנית שקבע מראש ולא לשנותה.

השדים המתרוצצים בראש, יש הקוראים להם "מחשבות", מועצמים עשרות מונים כאשר המינוף גדל. אנו מושפעים רגשית מהסכומים הגבוהים על המסך. מכאן משנים את החלטותינו הראשוניות והנכונות בד"כ.

מסתבר שלמינוף ושמירה על נכס הבסיס חשיבות רבה ועדיין מעט סוחרים מכירים/מבינים את חשיבותם או מהותם. מדוע?

"האשמה" משולבת, אומר זאת בעדינות מירבית.

סוחרים מלמדים וסוחרים לומדים, לא מודעים למרכזיות הנושא. לא לימדו אותם. סוחרים מתחילים מוצאים את ה-MM (Money Management) משעמם ולא חיוני. הרי הם הצטרפו לסחור. כך מכרו להם. לא ללמוד על חישובי סיכון.

גם חלק מקוראי המאמר הזה נטשו אותנו עד כה. הנושא לא סקסי. "תן לי סטופ קבוע עם מינוף קבוע ועזוב אותי" אפשר לשמוע אותם אומרים.

אילו היו מבינים שכאשר נכס הבסיס מתמעט, עקב הפסדים, מינוף קבוע וסטופ קבוע למעשה מגדילים את החשיפה והסיכון לשוק. אילו...

רמז, חדי העין מבין הקוראים מבינים למי יש רצון שהמידע בסיסי זה לא יגיע לסוחרים.

גורם נוסף, קריטי, ליצירת הכנסה ממסחר במט"ח הוא גודל החשבון.

חשבון קטן הוא מתכון וודאי להפסדים.

כן קראתם נכון, חשבון קטן, בגלל אי היכולת למנפו כראוי לפי הכללים שלמעלה, מהווה למעשה מלכודת להפסדים. קשה מאוד לקחת 400$ ולהפכם ל-5,000$.

הרווחים  הקטנים (דולרים בודדים) אינם משמעותיים מספיק ובמהרה מתחילים מינופים "אכזריים" שמביאים את החשבון לאפס.

מה עושים כדי בכל זאת להצליח לאורך זמן?

לוקחים החלטה מקצועית מושכלת. מתחילים ללמוד ולהתאמן בדמו ובזמן הזה אוספים כספים לתוך החשבון עד שמגיעים לסכום שיאפשר לסחור כראוי. בזמן האימון תלמדו מספיק כדי לדעת ולהבין מה אתם עושים כשיבוא יומכם לעבור לסחור בחשבון אמיתי.

הבעיה חריפה יותר קיימת אצל אלו שכבר סוחרים זמן מה ומפסידים, או סוחרים שחשבונם הצטמק משמעותית בגלל הפסדים וכעת הוא פעוט. הפתרון: תפסיקו לסחור !!

עד שהחשבון אינו ממומן כראוי אל תסחרו. לא קל אבל פשוט.

ניהול נכס הבסיס Money Management = MM הוא אחד משני גורמים ששינה את דרך המסחר שלי והעביר אותי לצד הרווחי. לא סט-אפ כזה או אחר.

פיתוח מיומנות ה-MM חשובה ומקדימה אצלי כל מיומנות מסחר אחרת. כן, מקדימה אפילו את אסטרטגית הכניסות והיציאות.

ל-MM אספקטים נוספים וחשובים עליהם אולי נרחיב בהזדמנות אחרת.

אשמח לקרוא כל תגובה 

 

שימרו על נכס הבסיס שלכם. אל תחזירו כסף לשוק.

עדי שרון