בצל האווירה ה"מעוננת" בעולם מתנהלות סתירות מבלבלות. כן, המשפט הראשון מבלבל בעצמו. זו התחושה כאשר שווקי ההון בעולם ומטבע חוץ אינם מתקדמים בכיוון ההגיוני.
אנו מביטים במגבלה של הניתוח הטכני. מגבלה שסוחר חייב ללמוד להתנהל בתוכה.
בדרך כלל הדאו-ג'ונס מוביל את המגמה ולכן בדרך כלל אני פותח בו. השווקים בעולם מביטים על הדאו ועוקבים אחריו. זו אחת הסיבות מדוע התחלתי לסחור גם בו (לא דרך ברוקרי מט"ח ישראלים).
השבוע הדאו מראה על יציבות (עם נטייה לירידת תיקון), כך גם הפוטסי (FTSE, המדד הבריטי) והדאקס (DAX, המדד הגרמני) כולם נשענים על PPZ ונסחרים בתוך קופסאות מוגדרות.
מאידך, מדד הנקרא Dollar Index (DX) המאגד את התנהגות הדולר מול ששת (6) המטבעות הראשיים חצה נקודה קריטית 80.00.
גם כאן, קריאת מחיר קלאסית של סחורה הנקראת דולר אינדקס.
התחזקות הדולר ניראת לכל הרוחב ואולי זו המגמה השלטת?
אז למה הבורסות לא יורדות? למה אנשים, שאינם קשורים ישירות לשוק המטבעות, לא רצים כמו תמיד לביטחון והחמימות (המדומה) של הדולר ומפילים מאחוריהם את הבורסות?
