שבוע נפלא לכולם,
כמה אני מתגעגע לשבועות בהם הסקירה
והמסחר מבוססי החלטות טכניות (ביקוש והיצע) מאשר החלטות פנדומנטליות (שאינני סוחר לפיהן).
מתגעגע לשווקים בהם איתות מביא תוצאה
ולא כפי שקורה לנו בשבועיים האחרונים שאיתותים כלל לא יוצאים לפועל כי
ברננקי/מרקל/יוון/תוסיפו לבד מחליטים משהו והחדשות שבאות אחרי מזיזות את השווקים
למקום לא צפוי.
בכל מקרה היוונים, שכבר מזמן עזבו את
הסטאטוס "הילדים הרעים של אירופה" לעבר הסטאטוס "מי המפגר שהכניס
אותם ליורו לפני 16 שנים" רוצים שוב לזרוק את תוכנית הצנע ולחלק כסף בחינם לתושבים. הם
ממשיכים לא לעמוד במילתם.
מנגד, האיחוד (הצנוניות) האירופאי
"מודאג". מה קרה למונחים "נחישות" ו-"מנהיגות"
באירופה? האם הם אור רק לאירופאים מעטים בעוד שאומה חסרת אחריות, בגודל פצפון (2%),
מובילה עולם שלם למיתון נוסף. 2008 תראה בפרספקטיבה כטיול חברים של בית גיל הזהב מרמת-אפעל.
אם היוונים מתנהלים כך (לא עומדים
במילתם), הזרמת כספים אליהם כמוה לזרוק כסף טוב לידיהם של בני-עשרה במסיבת סיום של
ביה"ס. כסף לשיכורים חסרי אחריות.
אהה, ולא דיברנו על ספרד ומשבר הבנקאות
החריף (סימפטום לכלכלה מתפוררת) שם...
איך יודעים שאנחנו על-פי הצוק הכלכלי ?
תשאלו את ברננקי שמנסה להאריך את תוכנית
החלפת האג"חים (operation
twist) והשוק מגיב בירידות. הפעם האחרונה שהוא הזרים כסף, QE2, השוק
עלה מאז 25%. כאמור הפעם השווקים מבינים שזו שירת הברבור להזרמות כספים עקיפות, כל
עוד האירופאים לא משתלטים על החברים חסרי האחריות באיחוד וארה"ב ממשיכה לספק
מספרים לא טובים לכלכלתה.