שבוע נפלא לכולם,
לפני כשנתיים התחלתי לכתוב סקירות
ומאמרים בבלוג.
כתיבת הסקירות והמאמרים החלה עוד לפי
כן, אבל לפני שנתיים החלטתי לאגד את כל מה שכתבתי תחת מסגרת אחת מסודרת ולא תחת
מסגרות של אחרים ("אחרים" כולל המחברת שלי).
![](http://4.bp.blogspot.com/-7-8SCPyqQas/UAuvYKMqhcI/AAAAAAAABN8/2IRUFhUakqk/s320/s3.reutersmedia.net.jpg)
מערכת ניטור הכניסות היעילה שהתקנתי
מאפשרת לדעת די בקירוב האם מדובר באותם קוראים ואפילו היכן הפסיקו לקרוא את המאמר.
מנפלאות האינטרנט.
כעבור חודש, שאלתי תלמידים, קוראים וסתם
סוחרים משועממים למה הם לא קוראים את הבלוג התשובות היו חלוקות בין "לא ידעתי
בכלל" לבין "כי אין בו איתותים, למה לבזבז את הזמן".
פתרון לראשונה היה פשוט, קמפיין מפואר בן
200 ₪ בגוגל הביא כמה מאות כניסות לבלוג.
לבעיה השנייה התייחסתי כיתרון. תבינו,
באותם ימים (די דומה להיום) מי שכתב קידם איזה קורס, ברוקר נסתר, אג'נדה כלכלית
נעלמת. כלומר בלוגים היו (ורובם נשארו) רשתות ללכידת דגיגים צעירים או מיואשים לשם
לקיחת כספם. לפעמים ללא תמורה הולמת.
הבלוג נשאר "רזה" והתמקד
בסקירה השבועית ומידי פעם הבלחה של מאמר.
הסקירה הייתה עיבוד לנייר שבמילא אני כותב
לעצמי פעם בשבוע (כפי שנאמר, מחברת) כדי להחליט על הכיוונים שבהם אסחור.